צבעים בטבע
Colors in Nature
מה הופך את הצבעים בטבע לצבעים - כפי שהעין קולטת אותם? צבעים בים ביבשה ובאוויר
תוכן עניינים
העולם מלא באינספור גוונים מדהימים. החל מוורדים, לסגולים, לגווני הזריחה, ולגוונים הצלולים של הים האיטלקי.
כיצד הטבע מייצר את מערך הצבעים המטורף הזה? וכמה בני אדם ניסו להתחקות אחר היופי? ובכן, על מנת להתחיל את השיח, צריך להבין מה זה בכלל צבע.
צבע, הוא אורך גל של אור, הנמצא בטווח, או בספקטרום שהעין האנושית יכולה לראות. האור משתקף בידי אובייקט צבוע, נוסע בגלים, כמו "גלים הנוצרים על משטח המים", ומחזיר חתימת אורך גל.
יש משהו בעין האנושית שמסוגל לתרגם את אורכי הגל הללו לצבעים. גלים שמטיילים יחד באופן קרוב וצמוד יותר, מייצרים אורכי גל קצרים יותר, הנמדדים בידי המרחק בין "שיאם" של הגלים השונים.
אדום, לדוגמה, נמדד ב-635 ננומטר (זה מאוד, מאוד קטן), כאשר הצבע עם עורך הגל הגבוה ביותר הוא כחול, והקצר ביותר הוא סגול עם 400 עד 500 ננומטר.
כשאור השמש פוגע בכדור הארץ, ומשתקף או נשבר על הטבע שנמצא בכדור, האור קופץ באורכי גל בהתאם לצבעים השונים, והעיניים פשוט קולטות את הצבעים הללו.
הצבעים הם תוצאה של אורכי גל המשתקפים, אך לא נבלעים בידי האובייקט.
כלומר, כל מה שאנחנו רואים, הוא מעין מסננת אשר לכד אורכי גל שקפצו אל העין האנושית, במקום להיבלע בפריט שהם נגעו בו.
איך הצבע בכלל חוזר לעין?
אור השמש מורכב ממספר צבעים
מספר הצבעים שהשמש מאירה היא בטווח אורך גל שבין 400 ל-700 ננומטרים.
ועם זאת, כלורופיל יכול להשתמש רק באור אדם וכחול בתהליך הפוטוסינתזה.
אורכי הגל הנספגים בצמח, מסייעים לו לייצר סוכר, כאשר האור הירוק (שלא נעשה בו שימוש), משתקף חזרה "לעולם החיצון", כך שהצמח נראה ירוק.
על כן, יכול להיות שזה מספק הסבר מסוים לצבעי הטבע, ומדוע הצבעים בטבע, הם למעשה, הצבעים שבטבע.
מחלוצי חקר הצבעים בכלל וחקר הצבעים בטבע הוא לא אחר מאשר דארווין
לאורך חמשת שנות השיט שלו, הדבר הוביל אותו לגלות את התאוריה הקלאסית של התפתחות הגזע.
דארווין הסתמך על ספר מאוד מסוים על מנת לתאר את הפרטים השונים של הגזעים שבחן (“Werner’s Nomenclature of Colors”).
ספר זה פורסם בשנת 1814, בידי אמן סקוטי בשם אברהם גוטליב וורנר.
הספר הזה היה יקר מפז לאנשים שחקרו את הטבע בזמנו, כיוון שהיו בו אזורים מדויקים לשפע הצבעים שניתן למצוא בטבע, לרבות תיאורים נכונים של חיות, צמחים וכן הלאה.
בספר היו מאות דוגמיות צבעים עם שמות ייחודיים, כמו "כחול פרח פשתן", "חום ברוקולי", וכן הלאה.
מושגים שאנשים שחוקרים את הטבע, יכלו להתמצא בעזרתם ולהשתמש בהם כטרמינולוגיה מובנת, המסייעת לארגן את הידע (הצבעים) הזמין בטבע.
חקר צבעים בעולמנו
פרפי מונרך
כשאנחנו מטיילים בעולם, ומסתכלים תמונות על מה שאנשים יצרו, ומה שהטכנולוגיה ייצרה, אנחנו יכולים לגלות מראות מרהיבים.
ועם זאת, אם אנחנו רוצים לראות מראות מרהיבים באמת, כל שצריך זה להסתכל מסביב כשאנחנו מטיילים בטבע.
אחד המראות המרהיבים של שילובי צבעים מדהימים בטבע נקראת, נדידת פרפרי המלך – פרפי מונרך
נדידתם השנתית היא מדרום קנדה למקסיקו, לעונת החורף, במהלכה הם הופכים את העצים לתצוגות אומנות חיות ונושמות.
להסתכל על העצים ולראות אותם מתעוררים לחיים בנפנופי הכנפיים של מיליוני פרפרי מונרך – זה אחד המחזות היפים שיש.
עם זאת, פרץ הצבע האמיתי מגיע כשהם עפים להם מהעצים הישנם, מטיילים באוויר והופכים את הצבעים העשירים שלהם (כתום ושחור) לטשטוש מהיר של חגיגת צבעים.
עונת החגיגה הצבעונית היא בתקופת ינואר עד מרץ, כשהימים רגועים וחמים.
הגחליליות המסונכרנות - מופע גחליליות
תופעה צבעונית מרהיבה נוספת, המערבת גחליליות מסונכרנות .
בפארק הלאומי (Great Smoky Mountains) יש לפחות 19 סוגים של גחליליות.
מתוכם, סוג אחד יודע לרקוד באופן מסונכרן ולהפיק מופע אורות משגע.
כחלק מטקסי החיזור שלהן, הגחליליות בפארק הלאומי מעלות מופע אורות שלא קל לחזות את תבניותיו.
אף על פי שרוב הגחליליות לא יכולות לסנכרן את האורות (המופקים מהבטן שלהן), הגזע הזה עידן את האומנות לניואנסים יפהפיים,
כך שעוברים ושבים זוכים בכיתת אמן של גופי תאורה הנעים בהרמוניה כגלים סביב ההרים.
הצמחים הצבעוניים
תופעת טבע צבעונית מיוחדת נוספת נמצאת בקולומביה – שם ישנם צמחים שנמצאים במעין מקור מים.
צמחים אלו, חושפים את הצבעים הבהירים שלהם, רק בנסיבות המתאימות.
מה בעצם קורה כאן? ובכן, בצפון קולומביה יש נהר עם צמחי מים צבעוניים.
המחזה נראה כמו מים ששוטפים פלטת צבעים של אמן.
הצבעים נעים מאדום אדמתי לצהוב חרדל ללילך מעודן.
יש שיגידו כי צריך לראות את זה כדי להאמין שזה קיים. עונת הפרחים הצבעוניים היא ביוני עד נובמבר.
3 שעות צילומי 4K תת ימיים צבעוניים מדהימים + מוזיקה מרגיעה סרטון חיים נדיר וצבעוני
הגחליליות המסונכרנות - מופע גחליליות
מים מסננים באופן סלקטיבי את צבעי האור העוברים דרכם. אדום נספג בעיקר בגובה של עשרה מטרים. אורכי גל כתומים וצהובים נעלמים ב-25 מטרים, ומותירים גבס כחול. בעומקים הרבה יותר גדולים נשארים רק אור סגול ואולטרה סגול.
השפעה זו מתרחשת לא רק לאור הנע כלפי מטה לתוך עמוד מים, אלא גם לאור הנע אופקית מתחת למים.
חולצה אדומה בוהקת שנראית במרחק של 15 מטרים דרך מים צלולים ורדודים תיראה כהה וחסרת צבע בדיוק כמו אותה חולצה שנראית מקרוב בעומק של 15 מטרים (למעלה).
צלמים משתמשים בפלאש כדי לשחזר צבעים במים עמוקים. גם היכולת של הפלאש לשפר את הצבעים החמים פוחתת במהירות עם המרחק.
הזוחלים הצוללים והימיים בציור זה מעובדים באפורים, כחולים וירוקים. כל האדומים מחלקי הפליז חסרים, כך שאזורים אלה נראים ירקרקים יותר.
יצורי הים הרחוקים איבדו כמעט כל ניגודיות, וכמעט תואמים את צבע הרקע.
זיהומים שונים משנים את צבע המים בדרכים שונות. סחף או חימר מעניקים למים צבע חום והראות יורדת באופן דרמטי.
צמיחת אצות, האופיינית לאגמי מים מתוקים, מעניקה למים מראה ירקרק.
אור השמש מכיל את כל הצבעים של הספקטרום הנראה שלנו; צבעים אלה המשולבים יחד נראים לבנים. לאור אדום יש את אורך הגל הארוך ביותר, ולכן את כמות האנרגיה הנמוכה ביותר בספקטרום הנראה. אורך הגל יורד והאנרגיה גדלה ככל שעוברים מאור אדום לסגול על פני הספקטרום בסדר הבא: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול.
ככל שאורך הגל של האור יורד מאור אדום לכחול, כך גם היכולת של האור לחדור למים. אור כחול חודר הכי טוב, אור ירוק הוא שני, אור צהוב הוא שלישי, ואחריו אור כתום ואור אדום. אור אדום מסונן במהירות מהמים ככל שהעומק גדל והאור האדום למעשה לעולם לא מגיע למעמקי האוקיינוס.
הצבע נובע מהשתקפות של אורכי גל שונים של אור נראה. כאשר אור לבן (המכיל את כל הצבעים על הספקטרום) פוגע באובייקט, אורכי גל מסוימים נספגים; אורכי גל שאינם נספגים משתקפים בחזרה לעינינו. זה מה שאנו תופסים כצבע של אותו אובייקט ויש לו השפעה על דפוסי הצבע של בעלי החיים באוקיינוס. כאשר הוא נפגע על ידי אור לבן, דג אדום על פני השטח מחזיר אור אדום וסופג את כל הצבעים האחרים וכך נראה אדום. עם זאת, ככל שאתה והדגים עמוקים יותר, כך הדגים יופיעו פחות אדומים, מכיוון שיש פחות ופחות אור אדום שישתקף מהדגים. בגובה 100 מטר, אור אדום אינו חודר, ובעומק זה, דג אדום קשה, אם לא בלתי אפשרי לראות. במקום זאת, הדג נראה שחור מכיוון שאין אור אדום שמשתקף בעומק זה, והדג סופג את כל אורכי הגל האחרים של הצבע.
באזור הדמדומים, ישנם בעלי חיים רבים שהם שחורים או אדומים. בעומק, בעלי חיים אלה אינם נראים לעין. החיות השחורות סופגות את כל צבעי האור הזמינים והחיות האדומות נראות שחורות גם כן מכיוון שאין אור אדום משתקף וגופן סופג את כל אורכי הגל הזמינים האחרים של האור. כך, במעמקי האוקיינוס, בעלי חיים אדומים ושחורים שולטים.
מכיוון שהצבע הכחול חודר הכי טוב במים, פשוט אין כל כך הרבה בעלי חיים כחולים באזורי אמצע המים של האוקיינוס – כל גופם ישקף את האור הכחול והם יהיו גלויים מאוד לטורפים.
צבעי הרוח / צבעים רוחניים
(Spiritual Colors)
יכול להיות שכבר ביקרת בעולם הרוחני, ואולי כבר קראת ספר או שניים בנושא, ולכן לא מפחידה אותך המילה "צ'אקרות". ואולי כבר ידוע לך כי מדובר במרכזי אנרגיה, אשר נכנסו לתודעה הקולקטיבית בעקבות טקסטים הודים עתיקים הנקראים "וודות". בכתבה זו נחקור מעט את הצ'אקרות, הצבעים, והמשמעויות שלהן.
מה הן צ'אקרות ומה הקשר לצבעים?
יש הרואים בצ'אקרות מעין גלגלים אנרגטיים. צ'אקרה היא גלגל, בסנסקריט. יש שיגידו כי הגלגלים נמצאים בתנועה מתמדת. כאשר לכל גלגל מיוחד צבע, התואם את התדר של אותה צ'אקרה. באופן כללי, מהירות הגלגל, או מהירות הסיבוב של הצ'אקרה, עלולה להשפיע על כל מיני תחושות במערכת. הסירקולציה של האנרגיה בצ'אקרות, כך אומרים אנשים מסוימים, יכולה להשפיע על המצב הפיזי והמנטלי. במילים אחרות, המסר הוא, שאם אחד מהצ'אקרות לא באיזון או בסנכרון, הבקשה היא להשיב אותה לאיזון ולסנכרון על מנת למטב את התחושה הפנימית.
הצ'אקרה הראשונה – צ'אקרת השורש (אדום)
יש שיגידו, כי הבנת הצבעים המקושרים עם הצ'אקרות, יכולה לעזור להתחבר ולהבין את התדרים שלהן. הצ'אקרה הראשונה, היא צ'אקרת השורש. צבעה, אדום. מיקומה, בבסיס עמודה השדרה, ליד עצם הזנב. משמעותה היא בטיחות וכוח. יש המייחסים אותה ליכולת להישאר ביציבות, בטיחות וקרקוע, כמו גם מקור האנרגיה הנדרשת על מנת להגשים תשוקות. הצבע האדום, במקרה זה, מייצג בטיחות. כמו לדוגמה, תמרור עצור או אור אדום ברמזור. מדובר במעין סמלים שמושכים את תשומת הלב וכמו מנחים לבטיחות. הם מייעצים להאט, ולהיות נוכחים ברגע, במה שקורה. על כן, כשרוצים להוסיף אקסטרה קרקוע לחיים, יש שימליצו להתרכז בצ'אקרת השורש ולדמיין אור אדום באזורה, תוך לקיחת נשימות עמוקות וחזרה על המנטרה "אני בטוח/ה".
הצ'אקרה השנייה – צ'אקרת המין (כתום)
צ'אקרת המין, או הסקרל, צבעה כתום ומיקומה כאצבע או שתיים מתחת לטבור. תלוי ואולי גם משתנה בהתאם לגוף. יש המייחסים לצ'אקרה זו את השליטה על המצב הרגשי, וחוש היצירתיות. יש המייחסים לה גם את מקור הרגישות, המיניות, האינטימיות וההבעה העצמית. יש שימליצו לנקות אותה מאנרגיה תקועה, לרבות טראומות ורגשות מודחים, על מנת לתת דרור ליצירתיות ולהבעה עצמית אמיתית.
ואכן, הצבע כתום, לעיני אנשים מסוימים, מביע חום והתרגשות, ועל פי כן יכול להיות מקושר בקלות לצ'אקרת המין. בהינתן הרצון לזמן יותר אנרגיה סקרלית, ניתן לדמיין אור כתום באזור הצ'אקרה, ולמדוט על האפירמציה "אני יצירתי/ת".
